ארכיון | נובמבר, 2016

יום נוסף

13 נוב

יום נוסף

בני, אני מתעורר אל יום נוסף מימות חיי
ונשמתך צרורה בצרור ימי; שוב אחצה
את הנהר ואעלה אל הור ההר על אופני
אני אומר קדיש על קברך, מלפניו. לא!
מותך אינו דבר דבור על אופניו, 
אך מה נותר לו כבר לבן תמותה לעשות
הן מכל האלהים המוות לבדו אינו חושק במתנות

מודעות פרסומת

יומי האחרון

5 נוב

יומי האחרון
אני שחייתי ימי לכאורה בהכרה,
שכל יום אפשר שיהיה האחרון
עמדתי מול ארון הקבורה ואדע
אתה לקחת איתך אורות אחרונים במו ידך

זיכרונות מתוקים המעירים אותי לבקרים
מזכירים תחושת אין-פיתרון המולידה את הרעיון
שיום יום אפשר שיהיה היום האחרון

אני שזכיתי לראות את יומך הראשון
עמדתי חשוך מרפא מול הארון בידיעה שזה יומי האחרון
שמכאן והילך ממשלת הלילה תמשול בזדון
אני נעור לפעמים למראה גופתך,
הפנים הישנות שנת-עולמים, המצח הקר למגע,
העולם הפרום וזר לצנינים שלקו בו אורות ההיגיון,
אני אחרון האחרונים, איני נכפף לאסון
חרש חרש במסתרים, אני שב לחיות את יומי האחרון