לוחות לוחות

לוּחוֹת לוּחוֹת
אֲנִי אֶכְתֹּב לְךָ כְּתֻבָּה מִכְּתֻבּוֹת וְאַתְּ תְּהִי לִי כַּלָּה מִכַּלּוֹת
וּבַלֵּילוֹת הוֹ, בַּלֵּילוֹת
בַּבְּקָרִים בְּצֵאתִי לְשִׁיטוּטַי הַנֶּעֱלָמִים אֵין אַתְּ יוֹדַעַת אֵיךְ אָשׁוּב וְאֵימָתַי
אַךְ בַּלֵּילוֹת, עַד כְּלוֹת, עַד כְּלוֹת
וּבְעָמְדִּי לְפָנַיִךְ גָּזוּר לִגְזָרִים וּבְיָדִי מִנְחַת חֲרוּזִים שֶׁכָּרִיתִי מִמִּכְרוֹת
יֵחָרְטוּ שִׁירַי עַל לִבֵּךְ לוּחוֹת לוּחוֹת

אִם-יֵּלֶד יוֹם
מֵעֹבִי הַקּוֹרָה צָפָה עוֹלָה בְּהִירוּת, כְבוּעוֹת-הַכָּרָה
הִתְעַבּוּת לִפְקָעוֹת-סוֹפִיּוּת מְגוּלָּלוֹת, כְרֶחֶמִים
חֲתוּמִים. אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. אֵם-יֵּלֶד יוֹם לֹא-תֵדַע

נְדוּדִים
אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי: בְּכָל יוֹם צָרִיךְ אָדָם לַחֲשֹׁב עַל עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁיּוֹצֵא מִבֵּית עֲבָדִים
כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לַחֲצוֹת מַיִם אַדִּירִים; וְאָסוּר לוֹ שֶׁיִּמְעַד כָּעוֹפֶרֶת; וְהַיִּסּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ בְּחֶלְקוֹ
סוֹפָם שֶׁהֵם כָּלִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּתֶּה שׁוּב לַאֲזִקָּיו נִגְזָרִים עָלָיו נְדוּדִים